|
מולדתי, בארץ הולדתי הפקדת בי רוחך עד לבי כדי לשורר את אהבתי עלייך ודמעותיי נטפו מור על כפותיי
לשור בקול נעים המספר על השלום לך ארצי ציון ישראל.
בדרך הילוכי בך ציון תמתי, נעמת לי מאהבתי אליך מולדת הולדתי ,
אך בתוכי הייתי כסער על תומי, נודד על בדדי לאחדותך ארצי
ועל יתומי שקדתי בדמעה לשירי אהבתי על בארי, בשדותייך מושבתי.
בדרך אהבתי ראיתי מחלומי למבשרייך בשירי הנואמת רוח בשדותייך ארצי.
למאמר המלא...
|